איפה הילד

איפה הילד?

שאלה שכולנו צריכים לשאול עם התקרב האביב

שלום לכולם.

בחרתי לפנות אופן לא שגרתי עם בקשה להורי ילדים ובני נוער בישובי מגילות ים-המלח.

החיים באזור כפרי ומדברי קסום כמו שלנו מציעים לכולנו , ובטח לילדים שלנו, סביבה מלאת אתגרים ואפשרויות.

כולנו חיים בקהילות קטנות , מוקפים בגדר, מוגנים על ידי שומרים ביום ובלילה, רחוקים מהעיר הגדולה. מקיפה אותנו אווירה של ביטחון ובטיחות, והיא גולשת בטבעיות לילדים שלנו.

האמת העצובה היא שבמציאות בה אנחנו חיים אין סביבה בטוחה ! סביבה בטוחה היא סביבה שמפוקחת על ידי מבוגרים אחראים, וסביבה כזאת לא קיימת במציאות הישראלית - לא בעיר ולא בכפר.

בחודשים הבאים, עם סיומו המוקדם והצפוי של החורף, יצאו הילדים שלנו לחצר הישוב. הם יסתובבו בפינות מוכרות יותר ופחות, ביחד ולבד, עם כמות כזו או אחרת של אומץ ונכונות להסתכן. מדובר בהתנהגות נורמלית וחשובה, אך היא גם כרוכה בסכנות רבות.

אני מבקש בכל לשון של בקשה: תדאגו לדעת איפה הילדים שלכם , תדאגו לבדוק מה הם עושים.

אל תשקעו בשאננות ובאשליה של ביטחון. העולם המודרני הוא עולם "כאילו" בטוח. הוא מוקף אשליות. הסכנות מתחבאות במחשב שבחדר, בטלפון, בחצרות, בשכונות ומעבר לגדר הישוב.

במציאות בה אנחנו חיים חייב כל הורה לשאול את עצמו כל יום "איפה הילד". זו לא להקת רוק, זה לא שיר. זו מציאות מחייבת.

תשאלו, תבדקו: מה הילדים עושים אחרי הצהריים? עם מי? איפה? מי החברים החדשים שלהם? אילו התנהגויות חדשות הם מאמצים לעצמם פתאום ומדוע? תהיו חשדניים כלפי כל עניין חדש מוזר. אל תחששו לשאול הורים אחרים מה קורה כשהילד או הילדה שלכם באים לבקר. אל תרגישו שאתם "מרגלים". לעולם אל תרגישו "רעים". אחרי הכול, הילדים של כולנו רוצים שנדע מה קורה איתם. הם רוצים שנשמור עליהם, והם רוצים שנהיה שם כשהם בסכנה. ולא תמיד הם יודעים שהם בסכנה. לפעמים רק תשומת הלב שלנו תוכל לזהות סכנה כזו.

המילים הנ"ל נכתבו לאור אין ספור אירועים שנצפו בשנים האחרונות, בהם ילדים מגיל גן ועד לבני נוער נמצאו במקומות ובמצבים לא מתאימים לגילם ולמצבם.

אמנם מצבנו טוב בהרבה ממקומות אחרים, אך אנחנו לא חיים על כוכב אחר.

בעידן של הפרטה האחריות על ילדים ובני נוער היא של ההורים בלבד. מערכות החינוך נמצאות שם באופן חלקי, וגם הן תלויות במידת שיתוף הפעולה של ההורים כמחנכים.

בואו ניקח אחריות על כל רגע בחיים של הילדים שלנו. הם זקוקים לזה.

לפניכם דגשים בתחומים שונים אליהם יש לתת תשומת לב מיוחדת:

גלישה באינטרנט ובטלפונים סלולריים.
עניינים של זיוף זהויות – בעיקר בעזרת תכנות מחשב.
שוטטויות באזורים נטושים ברחבי הישוב, בעיקר אזורים בהם יש גרוטאות או פעילות חקלאית.
פעילות לא מוסדרת במקלטים (שמומלץ שיהיו נעולים)
מפגשים עם חברים חדשים ולא מוכרים.
הקמת "מחנה" (עניין ערכי ראוי וחשוב בפני עצמו, שכדאי להציץ בו מדי פעם).
מפגשים ליליים ללא פיקוח מבוגרים.
נסיעה בכלי רכב חקלאיים
נסיעה עם נהגים צעירים, ובכלל: כדאי לשים לב כיצד נוהגים כמה מהנהגים הצעירים בישובים שלנו.
מפגשים עם זרים במדרכות: עובדים, אורחי כפרי נופש.
בילויים באזורים שאינם מיועדים לילדים: פאבים, אירועים ציבוריים שאינם של הקהילה.
הסתובבות בשעות לילה מאוחרות של ילדים צעירים.
נוכחות של ילדים באירועים שמתאימים למבוגרים.
נוכחות של ילדים קטנים באירועים של בני נוער.