תמרים

ענף גידול התמרים במועצה אזורית מגילות

הנתונים המרתקים על ענף התמרים:

במועצה האזורית מגילות מגדלים כ-8,000 דונם של תמרים, כאשר בכל דונם נטועים 12.5 עצים. המשמעות היא שבמגילות גדלים לא פחות מ-100,000 עצי תמרים!

- תנובת תמרים לפי זנים:

  - מג'הול: 100–150 ק"ג לעץ

  - דקל נור: כ-140 ק"ג לעץ

  - ברהי: כ-250 ק"ג לעץ

  - זהידי: כ-150 ק"ג לעץ

עץ התמר מתחיל להניב פרי בגיל 4 שנים, ומגיע לתנובת שיא בגיל 10 שנים. מדי שנה נגדדים במועצה כ-8,000 טון תמרים, והכמות גדלה משנה לשנה וככל שהעצים מתבגרים.

השקיה וחדשנות סביבתית:

- בכל דונם מטע בוגר מושקים בכ-1,300 מ"ק מים בשנה.

- בקיץ, כל עץ בוגר מקבל מ"ק מים ליום (1,000 ליטר).

- את מטעי התמרים של צפון ים המלח  משקים באמצעות מים מושבים ממפעל ההשבה
  ע"ש נח כנרתי, הנמצא מצפון לצומת נבי מוסא, המתקן המטפל בקולחי מזרח ירושלים
  וכיום מספק מים ברמה שניונית בעתיד אמור לספק מים ברמה שלישונית להשקיה בלתי
  מוגבלת.

היתרונות בשימוש במים מושבים:

1. אקולוגיה: ניקוי הנחלים והפיכת אתרים כוואדי אוג וקדרון לאתרי טיולים.

2. שימור מים שפירים: חסכון במי שתייה.

3. חיסכון כלכלי: מי קולחין זולים יותר ממים שפירים.

היסטוריה של התמרים בארץ ישראל:

גידול התמרים בארץ ישראל הוא בעל היסטוריה עתיקה ומפוארת המתוארכת לתקופות קדומות ביותר. התמר היה אחד משבעת המינים שבהם התברכה הארץ, והוא מוזכר רבות במקורות היהודיים העתיקים, בממצאים ארכיאולוגיים ובמטבעות מתקופת המרד הגדול.

בימי בית שני, אזור ים המלח ויריחו היה ידוע כמרכז לגידול תמרים איכותיים במיוחד. התמר "הקלי" מיריחו היה מפורסם בכל העולם העתיק בזכות איכותו הגבוהה וטעמו המשובח. ממצאים ארכיאולוגיים מעידים על תעשייה מפותחת של גידול תמרים באזור, כולל מערכות השקיה מתוחכמות ומתקני עיבוד. עם חורבן בית שני והגלות, ענף התמרים דעך בהדרגה עד שכמעט נעלם כליל מהנוף הארץ-ישראלי.

בתחילת המאה ה-20, מספר אישים מרכזיים פעלו להחייאת ענף התמרים בארץ. בן-ציון ישראלי, שנחשב ל"אבי ענף התמרים המודרני", יחד עם אהרון אהרונסון ויצחק וילקנסקי, היו מחלוצי החזרת הענף. הם ערכו מסעות למצרים ולעיראק כדי להביא שתילי תמרים ולהתחקות אחר שיטות הגידול המסורתיות. אליהו סלמן, שעבד בתחנת הניסיונות בעמק הירדן, תרם רבות לפיתוח שיטות גידול מודרניות.

בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 החלו נטיעות מסחריות בעמק הירדן ובערבה, כאשר תחילה התמקדו בזנים כמו חיאני וזהידי. קיבוץ כנרת היה מהראשונים שהחל בגידול תמרים מסחרי, ואחריו הצטרפו יישובים נוספים בבקעת הירדן ובערבה.

מהפך משמעותי התרחש בשנות ה-70 וה-80 עם הכנסת זן המג'הול לארץ. פרופסור חיים זיד מהפקולטה לחקלאות היה מהדמויות המרכזיות בהבאת הזן לישראל ובפיתוח שיטות הריבוי שלו. זן זה, שמקורו במרוקו, התגלה כמתאים במיוחד לתנאי הגידול בישראל והפך לזן המוביל בענף.

כיום, ישראל היא  היצואנית המובילה של תמרים איכותיים בעולם, במיוחד של זן המג'הול היוקרתי. ענף התמרים הישראלי משלב טכנולוגיה מתקדמת, כולל שימוש בחיישנים, השקיה ממוחשבת ורובוטיקה, יחד עם ידע חקלאי עתיק יומין.

הזנים הגדלים במגילות:

- מג'הול: תמר המג'הול נחשב ל"מלך התמרים". הוא גדול, בשרני, מתוק במיוחד, ובעל צבע  
  חום-אדמדם כהה. מקורו במרוקו והוא הזן היקר ביותר., מהווה כ-80% מהיקף העצים
  הנטועים בארץ.

- דקל נור: הוא זן תמרים הגדל במדבריות צפון אפריקה, במיוחד באלג'יריה ותוניסיה. הוא
   ידוע בצבעו הזהוב-אדמדם ובמרקמו הרך. זהו זן חצי-יבש בעל מתיקות מאוזנת וטעם עדין

- ברהי: תמר הברהי הוא זן צהבהב-בהיר ועסיסי. הוא נאכל בעיקר כתמר טרי בשלב הבוסר
  הצהוב שלו, ונחשב למעדן עונתי מיוחד בסוף הקיץ.

- זהידי: הזהידי הוא זן קטן ויבש יחסית, בעל צבע זהוב-חום בהיר. מתיקותו מתונה והוא
  פופולרי מאוד במטבח העיראקי המסורתי.

התמר – פרי בריאותי:

התמרים עשירים בנוגדי חמצון, סיבים תזונתיים, מינרלים וויטמינים, המספקים יתרונות רבים

- מפחיתים כולסטרול ושומנים בעורקים.

- מקור אנרגיה טבעי לספורטאים.

- משפרים את פעולת מערכת העיכול.

- מסייעים במניעת מחלות כמו סרטן המעי הגס ועצירות.

בניגוד לפירות יבשים אחרים, התמרים אינם מכילים חומרים משמרים, מה שמדגיש את יתרונם הבריאותי.

בואו להכיר את ענף התמרים במגילות מקרוב:

אנו מזמינים אתכם ליהנות מסיורים במטעי התמרים, להתרשם מהטבע, ולהעמיק את ההיכרות עם "מלך התמרים" ותרומתו לבריאות ולכלכלה המקומית.