תמלול מפגש הזום

הצגת תוכנית אב לתיירות במועצה אזורית מגילות ים המלח

שיתוף ציבור לתיירונים 15.7.2020

 

תמלול המפגש

 

דוברים:

רפי נשיא - סינרגיה בע"מ

שימי דניאל – חל"י

עמוס ברנדייס - חל"י

רונית ניר - ר.א.ש תיירותי

אריה כהן - ראש המועצה

 אורית הרשטיג - מנהלת מחלקת תרבות, תיירות ופנאי

 

רפי: שלום לכולם, שמי רפי, אני היועץ לפרוגרמה ולשיתוף ציבור של תוכנית האב. ואני אתחיל את המצגת, נציג את הנוכחים ונצא לדרך. זה מפגש ציבור קצת מורכב כי אנחנו עושים אותו גם בזום. בנתיים החמש דקות הראשונות זה עובד טוב, אם יהיו תקלות זה לא אשמתי. אני מקווה שיהי בסדר.

יש לנו במליאה, בלובי כאן, כעשרים איש ובזום, אם אני סופר נכון עוד ארבעה עשר אנשים איתנו ואני מניח שעוד יצטרפו.

המטרה שלנו זה לעשות מפגש שיתוף ציבור כחלק משרשרת של מפגשים שאנחנו עושים במסגרת תוכנית האב. כבר קיימנו לא מעט פגישות, עשינו סבבים ביישובים, הצגנו את התוכנית השונה, עברנו יישוב-יישוב ונפגשנו עם בעלי התפקיד המרכזיים וכו'. בנוסף גם נפגשנו עם מספר אוכלוסיות חוצות יישובים וסיעות רוחב למיניהם שכללו בין היתר, קודם כל מפגש עם המליאה, נפגשנו עם אוכלוסיית החמישים+, נפגשנו גם עם מנהלי קהילות ורכזי צמיחה דמוגרפית, אוכלוסייה נוספת שאנחנו אמורים לפגוש זאת אוכלוסיית החקלאים. המפגש הזה הוא אחד המפגשים החשובים מכיוון שהוא נוגע באחד הסוגיות המרכזיות של תוכנית האב שזה התיירות, וגם מכיוון שבתוכנית האב אמורים להסתרכן לתוכה שתי תוכניות שעובדים עליהם היום שזה: תוכנית האב לתיירות ולכן יש הרבה מה להראות היום ותוכנית האב לחקלאות ושטחים פתוחים שזה המפגש הבא שיהיה עם החקלאים.

אנחנו נעשה איזשהו סבב, יושבים איתנו כאן גם ראש המועצה אריה כהן, גם הצוות של חל"י (החברה הממשלתית להגנות ים המלח) שהם גם יפתחו את המפגש עצמו. יש לנו כאן את שימי והחברה שלו, ובנוסף עמוס והצוות שלו שהוא בעצם יועץ התיירות של תוכנית האב, הוא בעצם יהיה וינחה את רוב המפגש היום.

אחרי הסבב היכרות הקצר אני אתחיל, לא נעשה סבב היכרות רק ניתן לאנשים הרלוונטיים לדבר בהתחלה, אני אתחיל ואציג את הקווים המנחים בקצרה של תוכנית האב. לא נמצא איתנו כאן האדריכל שמרכז את התוכנית, אריה רחמימוב, ואני אנסה להציג בקצרה את כל הנושאים שהם לא תיירות, ממש במהירות כדי שנוכל להתמקד בתיירות עצמה. אני מציע שאנחנו נתחיל ואריה, את רוצה להגיד כמה מילים? או שימי?

אז בבקשה, וכל מי שידבר יצטרך לבוא לפה כי אין מצלמה עליכם.

שימי: טוב, שלום לכולם, ערב טוב, אני אדבר בקצרה ואעשה את זה קצר וממוקד כי אני רוצה שעיקר הזמן יוקדש באמת לדיון ממשי במה שנציג לכם פה. אנחנו בהמשך להחלטת הממשלה לסיוע ליישובי ים-המלח, אנחנו מקדמים פה תוכנית. החברה להגנות ים-המלח כזרוע ביצוע סוכנות התיירות מקדמת תוכנית תיירות כוללת לכל המרחב. התוכנית שאנחנו מקדמים היא המשך ישיר או מתחברת, אפשר לומר, עם התוכנית שאנחנו סיימנו לקדם ואנחנו ממשים אותה בדרום ים-המלח כך שאנחנו רואים את כל המרחב הזה כיחידה אחת מבחינה תיירותית. והתוכנית שאנחנו נציג לכם פה היום מציגה את התפיסה הכוללת לגבי התיירות במרחב הזה ספציפית וכמובן הוא מתממשק כמו שאמרתי עם מה שעשינו בדרום. את התוכנית שאנחנו נציג היום, יש לנו כוונה לקדם אותה בשלב המיידי, מיד אחרי שנסיים את השלב הראשוני הזה. הקדם אותה לתוכנית מפורטת שמכוחה ניתן יהיה להוציא היתרי בניה, ובמקביל אנחנו מתחילים לממש כבר חלק מהמרכיבים שהיה ברור לנו שהיה צריך אותם בכל מקרה. למשל: את פרויקט שער לים-המלח, שאנחנו בימים הקרובים נצא למכרז ואנחנו נקדם אותו והוא חלק בלתי נפרד מהתפיסה הכוללת פה. אני חיי לציין שגם רשות הטבע והגנים מקדמת את קאסר אל-יהוד, שהוא חלק מהתוכנית הזו, והוא מקודמת גם המסגרת אותה החלטה, כך שאנחנו רואים את התוכנית הזו כתוכנית שהיא צריכה להיות תוכנית יישומית שהולכים לממש אותה, הלכה למעשה, ובכך לתרום לא מעט למרחב הזה, למימוש הפוטנציאל שלו בהיבט התיירותי.

זהו. אני אעביר פה את המקל לעמוס. נכנס לתכלס.

רפי: טוב, אני אעביר את המקל לעמוס עוד מעט. עמוס צריך הרבה "בילד-אפ", זה לא עובד ככה. אריה אתה רוצה להגיד כמה מילים?

אריה: אחר-כך

רפי: אריה יסכם.

לפני שניגש לנושא עצמו גם נמצאים איתנו מעבר לנוכחים כאן בקהל, שאמורים לכלול נציגים של תיירנים במועצה כולה וגם מרכזי משקים, יש איתנו עוד מסביב: מהנדס המועצה נמצא בזום איתנו, הוא באמצע חופשה ובכל זאת הצטרף. אוריאל. אז אם יש שאלות, ואני אנסה לראות בזום אם יש התייחסויות אנחנו ננסה לענות אבל נקודת המוצא שלנו היא שהדיון ברובו יתקיים כאן, אם בזום אנשים ירצו לשאול שאלות אפשר תוך כדי גם בצ'אט, אבל ננסה לראות אם נצליח להכניס פה ושם אבל בעקרון עיקר הדיון מתקיים כאן.

אני אתחיל...

זה היה צ'אט...

אני אתחיל ברשותכם בהצגה קצרה של התוכנית.

כן, למה הוא לא נותן לי? למה השקפים לא רצים? אהה... אוקיי, טוב...

תוכנית האב של מועצה אזורית

אני אעשה סקירה קצרה, מורכבת מלא מעט אנשים, מלא מעט גורמים. כמו שאתם רואים יש כאן קבוצה גדולה מאוד של יועצים. הנהלת הפרוייקט זה המשרד של יובל ויצמן. כמו שאמרנו התיירות שעוד מעט נחשף אליה יותר לעומק. יש את ההיבט של החקלאות עם היועצים שלה. גיאולוגיה, סביבה, תחבורה, שיתוף בעלי עניין, פרוגרמה למועצה, כלכלה, ואריה רחמימוב שכמו שאמרתי אחראי על תוכנית האב בהיבט האדריכלי שלה וריכוז התכנים. יש פה הרבה גורמים, מי שמכיר תוכניות אב, בעצם מי שמכיר תוכניות מתאר כוללניות זה יכול להזכיר לו את המבנה, את הדוגמא הזאת. אבל בהחלט זה תוכנית שאמורה לתכלל שורה ארוכה מאוד של נושאים, שכולם נוגעים לים המלח.

היסטורית, הסיפור התחיל בהחלטת ממשלה ב2018 שאני מניח שרוב האנשים כאן מכירים, שנתנה רשימה של משימות לגורמים רבים: מכון הגיאולוגי על נושא מפלס ים המלח, תשתיות שניזוקו מבולענים, עיקר ההחלטה נגעה על הנושא של הבולענים. ואז יש שורה של משימות: משרד התיירות, המנהל האזרחי, רשות לפינוי המוקשים, מרכז אזרחי, תוכנית מפורטת למצפה שלם, משרד החקלאות. אנחנו לא יכולים להרחיב על הכל. ומשרד הביני והשיכון שקיבל את המשימה לרכז תוכנית אב כוללנית ותוכנית ליישום, בשבילה אנחנו התכנסנו, שאמורה לתכלל את כל הדברים האלה ביחד וזו המשימה שעומדת לנגד עינינו. מימוש החלטת הממשלה.

אנחנו מציגים פה בשקף אחד עבודה שכבר נעשתה פה בחודשים האחרונים בצורה אינטנסיבית, שגם מרוכזת, אני כיועץ בפרוגרמה ריכזתי. אנחנו עשינו צפי דמוגרפי של המועצה, שזה בעצם התשתית לתכנון כדי שנדע בעצם על איזה מועצה אנחנו מדברים. אספנו נתונים מכל הישובים, תוכניות שיש להם קיימות, בטב"עות הקיימות, רצונות שלהם לקליטה עתידית והיכולות למימוש של אותם רצונות. ריכזנו את הכל, בנינו את זה bottom-up, בנינו את זה ממש כקוביות לגו כל שנה כמה נקלטים בכל מועצה, בכל יישוב סליחה, בכל שבעת היישובים. בנינו שלושה תרחישים דמוגרפים, זה מאוד מאוד חשוב כי כל התוכניות צריכות לקחת בחשבון את כל התרחישים האלה. אלה תרחישים שנשמעים היום לכל מי שמסתכל על המציאות הקיימת של מועצה של 512 בתי אב עם 1800 תושבים שגדלה למספרים האלה אבל אלה מספרים אמיתיים. בנינו את זה, בנינו שלושה תרחישים אמיתיים וקבענו שלוש נקודות זמן, שלושה צמתים, שבהם אנחנו בוחנים כמה אוכלוסייה יש:

2030

2040

2048 – שזה שנת היעד של התוכנית, 100 שנה למדינה.

אנחנו רואים שיש תרחיש אחד של צמיחה מתוכננת, שזה התור הזה.

תרחיש שני זה צמיחה מועצת. אנחנו לוקחים את התוכניות הקיימות ואולי עושים ציפוף קטן, ציפוף של חלק מהמקומות וגם מצליחים לרכז עוד קצת בניה. וצמיחה מועצת עם יישובים חדשים, ששני יישובים חדשים שאמורים לקום במרחב. אנחנו לא נרחיב על זה הרבה, אבל אם נסתכל על השורות התחתונות אנחנו מדברים על צמיחה מתוכננת בשנת 2048 נגיע ל2850 יחידות דיור, זאת אומרת פי חמש ממה שישי היום, עם 11400 תושבים. אם אנחנו מסתכלים על צמיחה מואצת, ה11000 תושבים זה בתוכניות הקיימות, אם אנחנו מסתכלים על צמיחה מואצת אנחנו מדברים על 4500 יחידות דיור ו18000 תושבים. ובצמיחה מואצת בשילוב יישובים חדשים אנחנו מגיעים לאוכלוסייה של 22000 תושבים בעוד 30 שנה. ולא נדבר רחוק, נדבר בעוד פחות מעשר שנים אנחנו מדברים על 7000, בעשרים שנה 18000 איש. צריך להסתכל טוב-טוב על השנה של 2040, הקפיצה הגדולה מתבצעת מעבר לעשור הקרוב כי העשור הקרוב זה מימוש דברים קיימים ובעשור שלאחר מכן זה כבר ביצוע בפועל של המון-המון תוכניות בקנה. הקפיצה הגדולה ביותר צפויה להיות בעשור של 2030עד 2040. זה נשמע לכם כמו עוד הרבה זמן, זה ממש לא עוד הרבה זמן. אנחנו צריכים להתייחס למספרים האלה בכל התוכניות, ולא נרחיב פה מעבר לכך אבל נקודות המוצא שלנו זה שיש לנו הרבה אוכלוסייה מאוד גדולה במועצה. אם אנחנו מסתכלים על התרחיש השלישי זה מדובר גם על פריסה מרחבית שלוקחת ושמה דגש על המרחב הצפוני, יש שמה מרחב שאנחנו לוקחים לשים עליו דגש, נדבר על זה גם בהיבט התיירותי, אבל מרכז אזרחי שאמור לקום וכו', ובמרחב הדרומי זה בדגש על שימור. זאת אומרת הפיתוח הוא בצפון, כל המוסדות ציבור, מרכז אזרחי, כל ההיבטים הנוספים שלא נרחיב על כולם אבל בגדול יש כאן ריכוז מאוד גדול במרכז הצפוני ובמרכז הדרומי דגש על השימור. אם אנחנו מוסיפים את התוספות של היישובים החדשים אז אנחנו מדברים באמת על 800 יחידות דיור במרכז מגילות ועוד 800 יחידות דיור ביישובים החדשים.

הפרוגרמה הראשונית שמדברת על מרכז מגילות, מרכז אזרחי או המרכז שייתן שירותים לכלל המועצה מדבר גם על מיקוד של מסחר, מגורים, תיירות – ועל זה נדבר עוד מעט, תעסוקה חינוך ומסוף תחבורה ציבורית. זאת אומרת פעם ראשונה מועצה יכולה להרשות לעצמה לדבר על ריכוז של מוקד אחד שבעצם גם מי ש.. כל הנושא של תופעת היוממות של אנשים מבחינתם לעשות יוממות לנסוע לעבודה לירושלים. אנחנו יכולים להגיע למצב שבמספרים הגדולים של האוכלוסייה כאן המרכז הזה, שאם הוא באמת יתפוס את העוצמה שלו יהיה מרכז שאליו ייסעו גם יישובים אחרים לעבוד בו. יש עוד הרבה מה לדבר על זה אב זה כבר בשיתופי ציבור אחרים. בכל מקרה, מרכז מגילות הוא גיים-צ'יינג'ר (game changer) משמעותי במשחק עצמו.

התוכנית האב אמורה להתייחס לשורה של נושאים, אלה העקרונות שלהם:

• התייחסות לבולענים
• הרצף הציבורי-נופי
• מרכז אזרחי – כמו שאמרנו
• תעסוקה בתחומי התיירות
• שדרוג מערך הדרכים – כל ההיבט של התנועה זה סוגיה מרכזית
• שימור ופיתוח נחלי המרחב
• 'קומפקטיזציה' מועצתית
• תכנון בקעת הורקניה
• קישורית למטרופולין
• והשלביות – היישום שלה

כל הסוגיות האלה נמצאות באתר האינטרנט של המועצה בהרחבה רבה יותר ממה שאנחנו עושים כאן. אנחנו עושים עוול לכל היועצים שעושים דברים כאלה, שעוסקים בתחומים האלה, אבל אפשר להיכנס לאתר המועצה ולקבל קצת יותר הרחבה על הדברים האלה וגם היא תהיה יותר רחבה בהמשך.

אנחנו... אני מעביר עוד מעט את השרביט לעמוס, לשקף הזה אנחנו נחזור בתום המצגת של התיירות ואלה יהיו הנושאים שעליהם נרצה לפתוח את הדיון. זאת אומרת השקף הזה אתם תראו אותו גם בסוף.

1. אנחנו רוצים לשמוע את ההתייחסויות השונות של אנשים לגבי מה הייחודיות התיירותית של המועצה, והכלים למשוך אליהם מבקרים. זאת אומרת במה אנחנו מיוחדים, מה אתם מציעים, מה אתם חושבים צריך לעשות, איה פעולות צריך לעשות כדי למשוך לכאן אוכלוסייה שתצרוך את התיירות. אוכלוסייה של מבקרים.
2. ודגש של פיתוח התיירותי, רעיונות, לשמוע מכם רעיונות שונים, על איזה סוגי תיירות לשים דגש. וכל ההיבט של פיתוח תיירותי: מה לעשות, כמה מחוץ ליישוב, מה בצמוד ליישוב ובתוכם.
3. כל סוגיה אחרת שתרצו להעלות בהמשך למצג שתראו.

השרביט עובר לצוות של התיירות. אני מציע לרשום את הדברים שתרצו להתייחס אליהם. תוך כדי מצגת אפשר לשאול שאלות שקשורות להבנה אבל פחות שאלות של עמדה כי נגיע לזה בסוף. זאת אומרת שמובן שכל דבר שלא ברור אז תשאלו אבל אם אתם רוצים להרחיב או להביע עמדה אז בואו נשמור את זה לסוף, אני חושב שזה הרבה יותר אפקטיבי.

עוד מילה אחת, צריך לזכור שהמטרה של שיתופי ציבור היא שניים. שני מטרות:

מטרה אחת זה קודם כל לעדכן שזה הדבר החשוב ביותר ובטח בתיירות שיש הרבה מה לעדכן כי כבר נעשתה עבודה והעבודה הזאת כללה לא מעט שיתופי ציבור.

מטרה שניה זה לשמוע, כדי לעשות את הפיין-טונינג (fine tuning) ולבחון את הדברים ולראות אם יש סוגיות שיש בהם התלבטויות וכן הלאה, לשמוע גם את העמדה שלכם.

זהו... אז בבקשה...

תודה

עמוס: ערב טוב לכולם, אני שמח להיות פה ולפגוש הרבה אנשים שעוסקים בתיירות. אני בטוח שהמצב רוח היון בנושא התיירות פה לא מדהים בתקופה הזאת אבל אנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו רוצים לנצל את התקופה הזאת כדי לתכנן וכדי להתקדם עם ביצוע. אנחנו מאמינים שהתיירות תחזור להיות כפי שהייתה, זה ייקח זמן. אומרים שמחר יהיה יום חדש, אנחנו לא יודעים מתי המחר הזה אבל אין ספק שעכשיו התפקיד של המערכת הציבורית היא לתכנן, לתקצב לקדם ולבצע וזה בדיוק מה שעושה החברה הממשלתית להגנות ים-המלח (חל"י) ואנחנו כמתכננים שלה מנסים להגביר את הקצה ולא להאט את הקצב כדי שיהיה אפשר לנצל את התקופה הזאת כדי להתקדם.

יש לנו צוות של תיירות שלמעשה עובד בהזמנה של החברה הממשלתית להגנות ים-המלח, חל"י, ונמצאים פה איתנו חלק מהם: איילת כרמון שנמצאת שמה, שמרכזת את העבודה אצלי במשרד. אבי קורנס ורונית ניר שיושבים פה שהם יועצי תיירות, ויש לנו עוד שורה של יועצים נוספים בתחומים נלווים שעוזרים לנו כמו בהיבטים שקשורים לסטטוטוריקה, להיבטים משפטיים, תנועה, תשתיות מכל הסוגים, סביבה, נוף וכד'.

הפוטנציאל התיירותי פה הוא ללא ספק פוטנציאל אדיר והוא משווע למימוש. מכיוון שרוב הקהל שעכשיו נמצא פה, גם פה וגם בבית, הם אנשים שעוסקים בתיירות אז כמובן לא נרחיב על זה כי...

אורית: [...]

לא שומעים שם...

אורית: הנה זה חזר...

מורן: לא שומעים אותכם, זה נעצר. בינתיים תהיו על שלי ונראה אם יש לזה השפעה.

עמוס: עכשיו את לא יכולה ללכת...

שניה, שניה... הכל בסדר

בקיצור, אני לא צריך לספר לכם יותר מידי על הפוטנציאל פה: טבע, נוף, אווירה מדברית, היסטוריה, מורשת צליינות, המקום הנמוך בעול. כל הדבר המדהים הזה שנקרא לצוף בים-המלח,, כולל חופי הרחצה, גם שייט, עשינו פה שייט מדהים בים. שער לים-המלח מכיוון צפון וצומת דרכים ראשית וכמובן גם שיתוף פעולה של בני שלושת הדתות.

קצת על העבודה שלנו: אנחנו רואים את הפיתוח של ארץ ים-המלח כמשימה ליצור מרחב תיירות בראיה כוללת של כלל האזור. אנחנו בתכנון והפיתוח נעשים למעשה במקביל ובמשולב עם מ.א. תמר ומ.א. מגילות. אנחנו עובדים כבר 13 שנה עם חל"י. עשינו את התוכנית למתחם התיירות הדרומי: עין בוקק-חמי זוהר והתוכנית להגנות ים-המלח בחלק הדרומי והחלט הגיע הזמן לקדם ולבצע גם פה בחלק הצפוני שמה כבר בוצעו עבודות של תשתיות ציבוריות בהיקפים של הרבה מאות מיליוני שקלים. יש עכשיו החלטת ממשלה שמקצה גם כסף לחלק הצפוני ומימוש ההחלטה הזאת מותנה כמובן בתכנון ובאישור התכנון. זה מה שאנחנו מנסים לעשות. אני היום אציג את מה שמוצע במ.א. מגילות, אבל שוב, כחלק מהתפיסה הכללית, כוללנית של ארץ ים-המלח. וגם כחלק מתוכנית האב הכוללת למועצה שרפי הסביר בקצרה עליה מקודם. למעשה, המטרה של העבודה הזאת היא ליצור איזון בין השקעות ציבוריות לבין פעילות יזמית בתחום התיירות. מה שמדינה יודעת לעשות, היא יודעת ליצור את התשתיות ולהביא כספים ליצירת אותם תשתיות ולעודד פעילות יזמית. המדינה לא יודעת החליף את היזמים, והיזמים, שאני מבין שחלק מכם, אני לא מכיר את רובכם פה, אבל חלק מכם פה וחלק מאלה שבזום הם האנשים שאמורים לממש בקטן או בגדול את התוכנית הזאת ואת הפוטנציאל שגלום פה. וכמובן אם ההיקף של הפיתוח שאתם תראו, יצטרפו אליכם מן הסתם, עוד נוספים.

קצת על החזון של פיתוח התיירות: רונית בואי תסבירי קצת על החזון שלנו. רונית היא יועצת התיירות מצוות התכנון.

רונית: בעצם לא נכנסנו פה לפרטים אבל ניתחנו את ההיבטים גם מבחינת הקהלים שחולפים היום במרחב, ואתם מכירים את זה את משרתים, פועלים ועובדים איתם. הדיסוננס הקיים בין התנועה התיירותי הרבה שקיימת לאורך הציר, התיירות הנכנסת שנעה בציר הזה ורובה לא נשארת היום לישון במרחב. הנתונים של משרד התיירות מדברים על זה שכחצי מהתיירים שמגיעים לישראל מגיעים לים המלח אבל רק 9% נשארים ללון, כשבעצם מלונות דרום ים המלח מבוססים על תיירות פנים. אז ניתחנו את כל הפעילות הזאת, גם בהתאם לנתונים באתרים עצמם: קאסר אל-יהוד, קןמראן, וגם דרומה למצדה כל האתרים עצמם מבחינת מי הקהלים שמגיעים, מה הם צורכים, מה הם רוצים במרחב. ומזה בעצם יצאנו גם להגדרת החזון והפיתוח של המרחב התיירותי שהוא יהיה אטרקטיבי ופעיל וגם משרת את אותם קהלים גם כדי להשהות אותם יותר זמן באזור וגם למשוך קהלים חדשים שהיום לא מגיעים למרחב. לייצר איזשהי חוויה תיירותי ייחודית שמשתלבת בנופי המדבר עם זהות ושפה עיצובית. בעצם לייצר פה איזשהו מוצר שמאוד מנגיש את המדבר למבקר, אם זה באמצעות דרכים ודברים נוספים אבל גם האמצעות פיתוח פיזי שינגיש וייתן את העוצמה של המדבר למבקרים עצמם. ונתנו דגשים גם על הקהלים, לא נכנס לעומק הניתוח אבל אתם מתעסקים בתיירות ורואים גם את המעבר של התיירות יותר-ויותר לתיירות F.I.T'S, לתיירות בודדים למי שלא מכיר. בטח ובטח שגם הקורונה מחזקת את זה עוד יותר ואנחנו רואים יותר מעבר לתיירות בודדים. נראה לאן זה עוד יתפתח הלאה.

עמוס: קצת על התפיסה התיירותית. אנחנו רואים את ארץ ים המלח כאחת. את התייר לא מעניין אם יש גבול בין מגילות לתמר. אנחנו למעשה רואים שרשרת אחת שהיא כביש 90 לאורך ים-המלח. לשרשרת הזאת יש אבני חן שונות, בגודל שלהם, בצורה שלהם, בצבע שלהם. אנחנו למעשה יש לנו שני מתחמי תיירות מרכזיים לאורך ים המלח:

בדרום יש את מתחם התיירות הדרומי שזה אזור עין בוקק-חמי זוהר. מאושרים שם היום מלונות עם 9000 חדרים, קיימים כמעט 4000. כאשר כמו שאמרתי, מי שהיה שמה לאחרונה ראה חופים ציבוריים חדשים, טיילת חדשה כמעט גמורה לכל האורך, העברה של הכביש למעלה הרחק משפת המים, וממש רגע לפני פרוץ הקורונה יצאו לשיווק כמה מגרשי מלונאות ולכולם היו זוכים. עכשיו נראה מה יקרה אבל היה ביקוש רב מאוד, ערב הקורונה, לבניית מלונות שם.

המוקד השני הראשי שאנחנו רוצים לפתח לאורך ים-המלח הוא למעשה פה, ממש מעבר לכביש פה ממול: מוקד מתחם התיירות הצפוני ים-המלח, שמבוסס על אזור צומת הלידו וממשיך דרומה עד למעה קומראן-עיינות צוקים. המוקד הזה דובר בו רבות, הרבה מאוד שנים, אבל למעשה לא קרה בו הרבה. יש שלושה חופים פעילים והיה פעם פארק מים ז"ל, ולא קרה הרבה. הדבר הראשון שהולכים לעשות שמה כבר מוכן למכרז וייצא בימים הקרובים למכרז זה פרוייקט שקוראים לו 'שער ים-המלח'. זה מרכז חוויה, שהוא למעשה מקום שיהיה חובה לכל תייר שמגיע לים-המלח, מכיוון צפון לפחות, לעצור שמה, ולהרגיש את החוויה של ים-המלח. המכרז הוא גם לחברות תוכן שיבנו את הקונספט ואת כל ההיבטים הטכניים והדיגיטליים המודרניים ביותר שיש היום, וגם לתכנון המבנה ואת תצוגות החוץ ופעילות החוץ שמסביב למבנה. נראה את זה עוד מעט.

בנוסף לזה במתחם התיירות בצפון ים-המלח, כמובן חיזוק החופים ופיתוח מלונאות נוספת. הכוונה לקחת גם את המבנים הירדנים, לשקם חלק מהם, לבנות חדשים ועשות שמה מלונאות.

צופי: אם מי שוחחתם על הדבר הזה?

עמוס: עם מי שוחחנו על הדבר הזה?

אנחנו פה מסתובבים במועצה כבר שנתיים אני חושב.

צופי: אתה יכול להסתובב במועצה אני גר כאן 46 שנה זה לא אומר כלום. עם מי דיברת? [...] על השטח הזה  אף אחד לא דיבר איתי.

עמוס: אני לא מכיר אותך. אני לא יודע מ י אתה

צופי: זה לא משנה. אני שואל. זה אבסורד

עמוס: אולי עכשיו תגיד לנו מי אתה?

צופי: אני לא רוצה להגיד מי אני. אתם אנשים לא רציניים.

עמוס: טוב. בסדר. אם אתה לא רוצה להזדהות אין בעיה

מהזום: אני יכול לומר משהו מהזום?

רפי: לא. אנחנו אמרנו שנשמור את זה. אני מבקש עכשיו זה רק שאלות הבנה ובואו נתייחס לזה בהמשך.

עמוס: טוב. באמת שאני מבקש הערות בסוף. וגם שכל מי שמדבר גם יגיד מי הוא.

המוקדים הבאים הם מוקדים נוספים שכל אחד יש לו התמקדות משלו:

1. קאסר אל-יהוד וארץ המנזרים: שמקודם ע"י רשות הטבע והגנים.
2. המוקד הבא זה מצופה שלם ומצוקי דרגות. אנחנו עכשיו מגיעים משיתוף ציבור במצפה שלם. הכוונה שמה זה לפתח מוקד שכולל גם מלונאות וגם אתרי ביקור. אראה את זה עוד מעט.

עין גדי, זה כבר בתמר, גם שמה יש מוקד כמובן, מצדה, מתחם התיירות הדרומי דיברנו, ונאות הכיכר בגד, שוב, אחר.

נתמקד פה על המרכיב של, המתחם הצפוני: במתחם הצפוני מתוכננים פה הרבה מאוד פעילויות. על כל הנושא ...

שניה אני אנסה להשתיק את כולם...

השתקתי את כולם ומי שירצה לדבר אחר-כך אז פשוט שיפתח את המיקרופון שלו.

ידוע לנו שבנושא, של חלק מהאזור של מתחם התיירות הצפוני יש נושאים הקשורים למקרקעין וזכויות בקרקע. כל הדברים האלה ידועים לנו, אנחנו מכירים אותם גם מהמנהל האזרחי ואנחנו מכירים אותם גם מזה שמתקיימים הליכים משפטיים בנושא. אנחנו מכירים את הנושא הזה היטב.

המוקד הבא הוא כאמור מצפה שלם ומצוקי דרגות, עם שורה של פעילויות תיירותיות פה.

בסופו של דבר, אם אנחנו נסתכל על מפת האתרים ושירותי התיירות לאורך צפון ים-המלח, אנו רואים מצד ימין (שקופית 13 במצגת לתיירנים, מופיעה באתר כ PDF) את הדברים העיקריים שקיימים היום, ואנחנו רואים מצד שמאל שורה ארוכה של דברים שמתוכננים להתבצע. שוב אני מדגיש, הנושא של התכנון התשתיות הציבוריות זה מה שתפקידה של חל"י בתיאום ובשיתוף פעולה עם המועצה והמנהל האזרחי, מה שקשור לפיתוח היזמי זה יזמים יעשו.

קצת בנושא לינה תיירותית: יש היום לינה תיירותית מועטה בתחום המועצה בכמה מהיישובים. אנחנו מדברים על אפשרויות בפיתוח חאן בסמוך לאלמוג ולקדם ערבה. אנחנו מדברים על פיתוח מלונאות באזור שער לים-המלח, קודם כל מתוכנן שם מלון שמקודם ע"י יזמים, מה שנקרא מגרש 12, ממש פה בחוץ מעבר לחלון מעבר לצומת הלידו. השיכונים הירדנים שדיברתי ותכנון נוסף לאותו מתחם צפוני.

באזור מצפה שלם ומצוקי דרגות, אנחנו חושבים שנכון לקחת את התוכנית המאושרת היום למצוקי דרגות ולשדרג את המקום הזה למלון ברמה הרבה יותר גבוהה. זה אחד המקומות היפים בארץ עם הנוף היפה בארץ ועם נגישות מצוינת, במיוחד אחרי ששיפצו שם את הכביש. אנחנו מדברים על מספר מלונות וקמפינג וגלמפינג, אני אסביר אח"כ מה זה, בצמוד לקיבוץ.

אתרי ביקור ראשיים שקיימים היום זה קאסר אל-יהוד וקומראן ואנחנו מציעים שימשך הפיתוח של קאסר אל-יהוד. ומרכז החוויה של שער ים המלח כפי שאמרתי זה נמצא ממש פה בצד השני של הכביש, ויוצא לביצוע. ועוד שורה של אתרי ביקור משניים, כולל אחד שאנחנו כרגע בודקים את ההיתכנות ההנדסית שלו, שהוא אתר ביקור בולענים, שכולל גם שביל הליכה או צמוד או ממש מעל בולענים מדרום למצפה שלם.

הכוונה גם לפתח 'שאטל' תיירותי חווייתי. פה יש כמה אפשרויות:

1. יש אפשרות שהוא יתחיל בירושלים, יש פה גם רצון לשיתוף פעולה של מעלה אדומים, יגיע לכאן ומפה יגיע למספר אתרים במועצה אזורית מגילות ועד למועצה אזורית תמר למעשה עד למתחם התיירות הדרומי דרך עין גדי ומצדה. זה המתווה המקסימלי.
2. מתווה מינימלי יותר זה בשיתוך פעולה עם תמר, בלי החיבור הזה לירושלים ולמעלה אדומים, אלא מצומצם יותר.

חופי רחצה: קיימים היום שלושה חופי רחצה בחלק הצפוני פה. כידוע חוף מינרל קרס בזמנו. ע"פ החלטת ממשלה הוטל על חל"י לבחון אפשרות לפיתוח חוף ציבורי נוסף. יש פה כמה אפשרויות שנבחנות עם כל הקשיים שיש סביב הנושא הזה.

נושא של ספא משולב עם מלון במצפה שלם.

נקודת יציאה לשייט קיים היום במצפה שלם. אנחנו רוצים לבחון אפשרות לעשות דבר כזה סמוך למרכז החוויה כדי לאחד את הפעילויות התיירותית ביחד.

הסעדה: יש מספר מסעדות קיימות היום והכוונה היא להוסיף ולחזק גם בקאסר אל-יהוד, גם במרכז החוויה, גם באזור השיכונים הירדנים.

נושא של מסחר ושירותים: יש כמה מוקדים קיימים. יש באבנת תוכניות לחיזוק של זה וגם המצפה שלם בצמוד לכביש, אראה את זה עוד מעט.

הנושא של טיילות הוא נושא מאוד חשוב. בסופו של דבר אנשים מגיעים לפה בעיקר כדי לחוות את המדבר. מסלולי האופניים שתוכננו, שבילים רגליים ושורה של מצפורים, גם מסלול טיול קצר ליד מצוקי דרגות. וגם מספר מקומות עצירה לאורך כביש 90 ומקומות שזיהינו שתייר יוכל לעצור ולחוות את ים המלח. למעשה היום בכל החלק הצפוני, בכל החלק של מגילות סכנת נפשות לעצור ליד הכביש ולצפות על הים, ותייר שמגיע רוצה לראות את הים ולמעשה אין לו איפה לעצור ואין לו מאיפה להסתכל על הים.

מתחם התיירות צפון ים המלח, כפי שאמרתי, כבר פירטתי קצת את הנושאים שהיינו רוצים לפתח פה, ופה אנחנו רואים את זה גם ברמה של הסימבולים וגם ברמה של רשימה. (שקופית מספר 20 במצגת לתיירנים מופיעה באתר כ PDF) הסברתי אז נמשיך הלאה.

(שקופית מספר 11 במצגת לתיירנים, מופיעה באתר כ PDF) פה אנחנו רואים את התוכנית המאושרת של מתחם משנת 98'. אלא למעשה באדום המוקדים שיש כוונה לקדם אותם בשלב ראשון:

• שער לים-המלח מרכז החוויה ממש ליד צומת הלידו.
• המלון בתכנון שמקודם ע"י יזם פרטי ליד.
• יש פה בחינה של אפשרות לחוף רחצה או פה או פה (מצפון ומדרום לחופים הקיימים).
• השיכונים הירדנים – מתחם לינה עממי.
• ויש גם רעיון לאתר הופעות למעשה בחלק שהוא ממזרח יותר, לכיוון הגבול עם ירדן.

אנחנו רואים את זה פה על גבי התב"ע הקיימת.

רונית קצת על ה...

שער לים המלח

רונית: בעצם אחת המשימות גם מהחלטת הממשלה לייצר שער לים המלח, לייצר מקום שבו נוצר המפגש הראשון של התייר ושל המבקר עם המרחב. תיירות שמגיעה גם מכביש 1 וגם מכביש 90 מכיוון הצפון, גם תיירות פנים גם תיירות נכנסת, בעצם נפגשת עם ים המלח היום פעם ראשונה בצומת אלמוג-אזור צומת הלידו. הייתה החלטה לייצר איזשהו שער כניסה תיירותי. ואנחנו, בעצם התוכנית מציעה לייצר מקום שהוא לא רק מרכז מידע אלא הוא מרכז חוויה. הוא מקום שאליו המבקר מגיע וחווה חוויה שבעצם מנגישה לו הרבה מהנושאים והייחודיות והחוזקות המשמעותיות של המרחב, שהוא לא יכול לחוש אותם לבד בשטח עצמו. מקום שהוא 'דסטניישן' (יעד) שמגיעים עליו. הוא גם לתנועה החולפת בכביש והוא גם משרת את האנשים שלנים בירושלים, שלנים בדרום ים המלח, שלנים במלונות שתפתחו פה, ומגיעים עליו לחוויה. ושוב גם מהמקום של להאריך את השהות של המבקר פה למשך יותר זמן ולייצר סביב זה גם יותר-ויותר גם לינות.

אז בעצם הוצעו מגוון נושאים שמרכז החוויה יעסוק בהם. הפרוגרמה היא בעצם פרוגרמה רעיונית שמציגה את הרעיונות, הכיוונים את החשיבה. ואח"כ השלב הבא זה יציאה למכרז, כמו שעמוס הזכיר, לחברות תוכן שהם לוקחות את הרעיונות, את הנושאים את הדגשים והופכות את זה לחוויה ברמה בינלאומית כמשהו באמת ייחודי בארץ. הגדנו רק את הנקודות המרכזיות, גם מבחינת קבל היעד, גם מבחינת התכנים, גם מבחינת הרצון לייצר פה לא רק חוויה שהיא מרכז מבקרים. אנחנו לא מדברים על מרכז מבקרים, אנחנו מדברים על מכלול של חוויות שהם מעבר לסרטים והחוויות מולטי-מדיה, אלא דברים שהם גם מחוברים מאוד לשטח, חוויות שהם גם פנים וגם חוץ. דברים שהם לא משהו שאפשר לקחת את המבנה הזה ולשים אותו בתל אביב ולחוות אותו שם, אלא מאוד מחובר לסביבה הטבעית שבה הוא נמצא. גם דברים שקשורים לגיאולוגיה, לבקע, לבולענים, להרבה תופעות שהם ייחודיות לפה וגם דברים שייחודיים למקום הנמוך ביותר בעולם, גם מבחינת המינרלים והדברים הנוספים. ההגדרה היא כמה שיותר לייצר חוויות שהם משולבות, גם יום וגם לילה, שהם מתחלפות בין יום לערב כדי לייצר את התנועה התיירות גם בערב וגם להשאיר את המבקרים במרחב.

נתנו עוד כיוונים לעוד עקרונות מהמקום הה של הארכת משך השהות:

• אפשרות לייצור כרטיס דו יומי עם תוכן ליומיים, עם פעילויות נוספות במרחב.
• חיזוק חוויות הלילה.
• מרפסת תצפית לכל נושא הזריחה שמאוד... אני לא צריכה לספר לכם, אתם מפה אבל אנחנו רק נהנים מהתמונות של נתנאל ואחרים.
• וגם הנושא הזה של ה'ורסטיליות', החדרים שמשנים את עצמם בין החוויות של היום לחוויות של הערב.

אז בעצם כמו שאמרתי:

• 'דסטניישן'
• עיסוק בנושאים שהקהל לא יכול לחוש אותם בהסתובבות הרגילה שלו בשטח
• קהל יעד עיקרי של בודדים, גם תיירות נכנסת וגם תיירות פנים
• המיקום שמאפשר מבט לים המלח 

עוד נקודה שלא הזכרתי: המטרה היא לייצר מקום שהוא גם מרכז חוויה שהוא בתשלום, ועשינו את זה כפי שראיתם את הפרוגרמה, וגם מבואה שמשרתת את כל החולפים בציר שאליה יכולים להגיע גם כמות הרבה יותר גדולה של המבקרים שנעים פה, ושם יש גם הסעדה, גם מידע אבל גם לייצר איזשהו מקום שמייצר גם את האפשרות להצטלם עם המקום הנמוך ביותר בעולם. לייצר איזושהי צורה שבה, עם ע"י, עלה רעיון של איזושהי רפסודה על המים או משהו שהמבקר עומד וכשהוא מצלם אחורה הוא רואה בעצם את המקום הנמוך ביותר בעולם והגובה מתעדכן בהתאם למפלס הים כל הזמן. אז בעצם זה מקום שמבחינתנו כל מי שמגיע לים המלח צריך לעבור בו.

זה מבחינת המיקום... אתה רוצה שאני אמשיך...

בעצם נבחנו בהתחלה כמה חלופות מיקום. (שקופית 26 במצגת לתיירנים, מופיעה באתר כ PDF) בסופו של דבר נבחר השטח הזה שהוא גם מבחינת הגישה, הוא מגיע ישירות, המבקרים שיגיעו מצפון ומהמרכז מגיעים מכביש 1 אל צומת הלידו וזה נמצא מולם. גם שטח שמחינה סטטוטורית הוא כבר זמין. יש תב"ע מתאימה, המגרשים 10 ו-11 הם מגרשים ציבוריים של המועצה והמיקום של המבנה באזור האפור שהוא מוגדר בייעודי הקרקע שירותי דרך והוא נותן מענה לצרכים של מרכז החוויה.

זה התוכנית בינוי ונוף (שקופית 27 במצגת לתיירנים, מופיעה באתר כ PDF).

עמוס: אנחנו למעשה בשביל המכרז הזה עשינו נקרא לזה טיוטה של תוכנית בינוי ונוף, שמראה את העקרונות שמבוססים גם על הפרוגרמה התיירותית שהוכנה וגם על ההיבטים הסטטוטורים של התוכנית המאושרת. מכיוון שהכוונה להוציא היתר בנייה מיד אחרי שיהיה זוכה ויהיה לו תכנון. כדי שלא נצטרך בהליכים סטטוטורים. ולכן הכוונה היא לקחת את החלק העליון, זה צומת הלידו, זה הכיכר, אלה מגרשים 10 ו-11 (מדרום לצומת הלידו) ואם נסתכל פה בהגדלה נראה שאנחנו מדברים על הפיתוח של האזור הזה בלבד כרגע, כאשר פה המבנה הקיים מעבר לכביש שהגדרנו אותו כמבנה לשימור (מבנה המטרה הבריטית\הקונסרבטוריון), ופה הגדרנו תחנה של השאטל התיירותי שיהיה. חניה בצד הזה (מערב) לעשרה אוטובוסים וללמעלה מ100 מכוניות פרטיות כדי למנוע מצב שעוברים לפני מרכז החוויה, לפני המבנה של מרכז החוויה שעוברות מכוניות ואוטובוסים ומפריעים בנוף. אז למעשה כניסה מהכיוון הזה. וכל האזור הזה (סביב מרכז החוויה) שלמעשה פתוח לתכנון יצירתי שכולל גם בניין שתצפית סביר להניח תהיה על הגג, כמה שאנחנו יותר גבוה אנחנו נראה יותר את ים-המלח כי אנחנו פה באזור די שטוח, וגם פיתוח חוץ. התוכנית הזאת לא מחייבת כפי שהיא את היזם שיזכה אבל היא נותנת כיוון. מה שמחייב זה ההיבטים הסטטוטורים של התוכניות בחלים פה.

השיכונים הירדנים

אנחנו ברמה הרעיונית בינתיים של לפתח אותם למתחם לינה ואומנות, במקום להרוס אותם כפי שחשבו בעבר. זה לשפץ חלק מהם, את החלק שהוא עדיין במצב סביר, ולפתח את זה ללינה עממית. אנחנו יודעים שיש פה היבטים סביב נושא המקרקעיו ובעלי זכויות כאלה ואחרים סביב המתחם הזה. אנחנו באים עם הרעיונות, עם הרצון לתכנן ולשפר את המצב התכנוני של המקום הזה כדי שיהיה אפשר לעשות משהו.המקום הזה עומד ריק כבר למעשה מאז שהירדנים הלכו מפה, ולא פותח לתיירות הרבה מאוד שנים. מה שאנחנו יודעים להציע זה אישור של תכנון ותשתיות. אז יש פה פרוגרמה ראשונית למקום הזה, למיצוי הפוטנציאלים שלו כולל הנושא של פרוגרמה כמותית  של חדרים וכו', מה שנראה כהגיוני לפתח במקום כזה. 

 

חופי רחצה

אנחנו יודעים שיש שלושה חופי רחצה קיימים, אנחנו יודעים גם את המורכבות סביב הנושא הזה. החלטת הממשלה דרשה מחל"י לבדוק אפשרות לחוף ציבורי פה והנושא הזה הוא בבדיקה משורה ארוכה של היבטים, כולל כמובן גם היבטים שקשורים לגיאולוגיה וססמיקה וגם היחס לחופים הקיימים. 

 

קאסר אל יהוד וארץ המנזרים

 פה נפגשנו כמה וכמה פעמים גם עם המנהל האזרחי וגם עם רשות הטבע והגנים, שמטרה להגיע לשיתוף פעולה שינסה למקסם את הפוטנציאל האדיר של המקום הזה. קאשר אל יהוד, אם לא הייתה קורונה, כנראה שבתוך שנה או שנתיים הייתה הופכת להיות האתר הכי מבוקר בארץ. עד הקורונה הייתה בתחרות עזה עם קיסריה ומצדה, והקורונה מסיתה אותנו קצת מהמסלול אבל כמו שאמרתי, אנחנו חושבים שהדבר הזה יחלוף בשלב מסויים והאתר הזה יש לו בפירוש פוטנציאל תיירותי ענק. חשוב לנו מאוד שהוא ימוצא בכל ההיבטים שלו כדי להפןך את זה באמת לאתר תיירותי מוביל.

יש פה פוטנציאלים מאוד חשובים…

 

רונית בואי…

 

 

רונית: שוב אז גם פה נעשה ניתוח גם ביחד עם רט"ג על המבקרים שמבקרים היום. קאסר אל יהוד סיים את 2019 עם כמעט 900 אלף מבקרים כמעט כולם צליינים. וכמו שעמוס אמר היה צפי שהוא יגדל עוד יותר, והתכנון בעצם התייחס לאתר שיכול לקלוט כמיליון וחצי מבקרים בשנה. דיברנו הרבה על החיבור בין קאסר אל יהוד לאזור הלידו, אפשרות לייצר מסלול גם באזור עצמו של הפארק וגם איזשהו מסלול הליכתי בין המנזרים, אולי גם בשילוב אופניים, וגם אפשרות לייצר את החיבור באיזשהו ציר מעניין עם אתרי התוכן ואתרי העניין שיש מההתיישבות וגשר עבדאללה ודברים נוספים. ואפשרות גם לבחון נקודות טבילה נוספות וגם נקודה יהודית, משהו שעלה גם בפגישות שנערכו כאן במועצה על הצורך בזה. 

 

עמוס:

 

מצפה שלם

כאמור, אנחנו מגיעים עכשיו משמה, מפגישת שיתוף ציבור נוספת שהייתה שמה.

מצפה שלם למעשה קיבלו הרשאה לתכנון מתחם תיירות בהיקף של 640 דונם. החלטת ממשלה בעקבות מה שקרה לחוף מינרל. יש שם פוטנציאלים נהדרים כי זה למעשה מקום שלא נמצא בצמוד לים, בניגוד למה שקורה פה אבל הוא צופה לכיוון הים, יש שמה אזור שהוא מעין מדרגת נוף כזאת שיושבת מעל כביש 90, ומצד שני יש כאן נגישות טובה מאוד לכביש 90 וירידה נוחה ממנו. שטח גדול וזמין, יחסית לא רגיש מבחינה סביבתית. אנחנו נמצאים קרוב מאוד לנחל דגרות, דרג'ה, אחד ממסלולי הטיול האטרקטיביים ביותר במדבר יהודה. יש לנו את אהבה שזה מרכז מבקרים והוא עוגן, הוא מותג בינלאומי. יש לנו את המגרש במצוקי דרגות שהוא מגרש מאושר לתיירות, עם נוף מדהים, באמת אחד מן היפים בארץ.

 

רונית: אז בעצם גם פה אנחנו מדברים על עוגן משמעותי ומכלול תיירותי גדול עם מספר מגרשים למלונאות. בעצם ה600 דונם שהוגדרו, בחנו מה אפשרויות הפיתוח סביבם והגענו להצעה שמדברת על מספר מגרשים למלונאות חלקם יושבים בסמוך לשפך של נחל דרגות ומייצרים חוויה מדברית . לא מלונות בטון, קופסאות גדולות אלא דברים שהם יותר משתלבים בסביבה, יותר עוגן מדברי שממנו יוצאים לטיולים במרחב. מאוד הדגשנו בפרוגרמה את החיבוריות, זה יקבל ביטוי גם אח"כ בתב"ע, את החיבוריות למרחב הסובב והבניה המדברית וההשתלבות בסביבה.

אז יש לנו מספר מגרשים למטה ועוד מגרש ברמה יותר גבוהה של מלון ספא בשלוחה שסמוכה ליישוב. ושני מגרשים לאטרקציות תיירותיות: מגרש למסחר תיירותי עם אפשרות לכניסה מהכביש, בעצם כניסה שתמנע את התנועה התיירותית דרך הכניסה הראשית של הקיבוץ, איזשהי כניסה נפרדת דרך המסחר התיירותי לכל מגרשי התיירות. אפשר לראות את זה כאן (שקופית 39 במצגת התיירות מופיעה באתר כ PDF)

עמוס: כן... אנחנו רואים פה למעשה את התוכנית של מצפה שלם (שקופית 40 במצגת התיירות מופיעה באתר כ PDF).

• זה היישוב... זה החלק הקיים של היישוב (בצבע צהוב וחום במצגת המופיעה באתר כ PDF)... זאת ההרחבה של היישוב שנמצאת למעשה בשווק לאיכלוס (בצבע כתום וירוק, במצגת המופיעה באתר כ PDF). יש פה עוד חלקים של היישוב שמאושרים ונמצאים היום בתכנות של צוות של משרד השיכון. והחלק התחתון שמתחת הוא למעשה החלק התיירותי שאנחנו בדרך להגיש לו תוכנית למוקד התיירות מצפה שלם.
• אנחנו רואים פה את הגדה, רואים פה את נחל דרג'ה ואת הגדה (בצבע  ירוק, במצגת המופיעה באתר כ PDF). לאורך הגדה מגרש לגלמפינג וקמפינג (בצבע ורוד, במצגת המופיעה באתר כ PDF) שילווה למעשה... הורחק מהגדה, לאורך הגדה יש שטח נופי' יש פה נוף מדהים כלפי מעלה. היום זה הכל מוגדר כשטח חקלאי, זה הכל פה שטח של חממות...
• כאן יש למעשה בריכות ביוב (מצפון ליישוב), את בריכות הביוב האלה אנחנו נעביר מזרחה מהכביש למתקן טיהור שפכים מסודר (בצבע כחול, במצגת המופיעה באתר כ PDF) שייתן מענה גם ליישוב וגם למתחם המלונאות והקולחין ישמשו להשקיה.
• אם האזור הזה שמתפנה מביות, ההגבלות בגינו והחממות ההרוסות שמתפנות פה, נוכל לפתח פה את אותו מגרש לגלמפינג וקמפינג ועוד שלושה מגרשים למלונאות ומגרש מרכזי לאטרקציה תיירותית.
• באזור הזה (בצבע ורוד-וסגול, במצגת המופיעה באתר כ PDF)מסחר ושירותי דרך, שזה למעשה ביום יכול לשמש לשירותי דרך, בלילה גם לתת עוגן של מסעדה ושירותים לאותו מתחם תיירות.
• כניסה נוספת למצפה שלם מכאן (בצבע חום, במצגת המופיעה באתר כ PDF) כדי שלא יצטרכו לעבור דרך הקיבוץ. חיבור לכביש 90 שמאפשר שמאלה למט"ש, ימינה למתחם התיירות שנמצא פה ועליה נוספת לכיוון הקיבוץ.
• כאן (מדרום למתחם המסחר) מלון נוסף שהוא מלון עם ספא בחלק התחתון, תיכף ניראה אותו, עם נגישות גם כן מלמטה כדי שפה הספא הזה יוכל לשמש גם כספא יומי וגם כספא של חלק מהמלון.

זה למעשה המלון (שקופית 41 במצגת התיירות המופיעה באתר כ PDF) יושב על שלוחה מאוד מתונה למעלה. כניסה מפה (מצפון) ספא כאן עם חניה כאן. המלון בחלקו סביב מעין נאת מדבר כזאתי בחלק המרכזי שלו. ברובו שזה בניה נמוכה של עד 3 קומות, מדורגת שמסתכל החוצה צפונה ודרומה. מהעמק הזה (מדרום למלון)... שבעמק הזה הכוונה לפתח שבילי טיול ובריכות קטנות עם פרגולות שיהיה אפשר להשתכשך קצת במים. לחבר את זה גם למלון וגם לציבור.

מצוקי דרגות

כמו שאמרתי יש פה את אחד הנופים הבאמת היפים בארץ ואני והניצול היום הוא ניצול לא בהיקף שאפשר לממש את הפוטנציאל של המקום הזה. ופה יש גם תוכנית מאושרת למלונאות.

אתר ביקור בולענים

דבר נוסף שאנחנו רוצים לעשות באזור של מצפה שלם, קצת דרומה למצפה שלם, זה אתר ביקור בולענים. זה נמצא במקום הזה, קצת מדרום לחוף מינרל. מן הסתם יש פה בולענים כי זה מה שאנחנו מחפשים אם אנחנו בנקודה הזאת. הרעיון בא מ... הרעיון היה אצלנו מזמן וחיפשנו מקומות ואז יום אחד פנתה אור בירן, היא בת קיבוץ מצפה שלם שלמדה הנדסאי אדריכלות בשנקר ועשתה פרוייקט גמר שלה עם ההצעה הזאת. הלכנו לבחון את המקום, והמקום שהיא מציעה הוא באמת מקום יותר טוב ממה שאנחנו בחננו. אנחנו היום עושים למעשה בחינה הנדסית עם קונסטרוקטור, איך אנחנו יוצרים מצב של שביל, מעין דק שהולך לאורך הבולענים ואולי גם יודע ללכת מעל לבולענים. זאת היה חוויה, אתר ביקור מדהים ככל שנצליח לעשות את הדבר הזה.

בנוסף, באזור של מצוקי דרגות. אנחנו רואים פה את האזור של המנחת (שקופית 45 במצגת התיירות המופיעה באתר כ PDF). שביל טיול עם תצפית לים המלח ויש פה שתי נקודות תצפית מדהימות שאין שניה להם לכיוון הואדי. זה מסלול טיול עם גשרון קטן מעל הכביש. שוב חלק מהתשתית התיירותית.

נקודות תצפית לאורך כביש 90

דבר נוסף שכבר דיברתי עליו מקודם: נקודות עצירה לאורך כביש 90. זיהינו 3 נקודות כאלה שמבחינה בטיחותית אפשר לעצור ואפשר לפתח נקודת תצפית לכיוון ים-המלח, עם קצת חניה.

חאנים

נושא נוסף שמקורו פה במועצה עוד לפני העבודה שלנו זה נושא החאנים. הכוונה לפיתוח מוקדי לינה נוספים. אנחנו כרגע מנסים לקדם את הנושא של חאן אלמוג בצמוד לאלמוג וזה נושא לדיון נוסף, יחד עם היישוב כמובן. את הגלמפינג\קמפינג של מצפה שלם הוא גם כן מוגדר כאחד מן החאנים. יש פה עוד כמה חאנים שנמצאים יותר למעלה לבחינה. ויש גם את חאן קדם ערבה שהוצע גם כן ע"י אחרים ואנחנו בוחנים.

פה אנחנו רואים למשל את חאן אלמוג (שקופית 48 במצגת התיירות, במצגת המופיעה באתר כ PDF) יש פה שתי חלופות: חלופה אחת התוך בגדר של הקיבוץ וחלופה שניה היא באזור שפותח ע"י רט"ג כאזור מעין חניון יום כזה עם החניה שים שמה, שהוא אזור מאוד יפה ומיוחד.

משולש ורד יריחו ואלמוג

פה אנחנו עובדים שיתוף פעולה עם צוות תוכנית האב הכולל של המועצה לראות מה עושים עם אותו משולש, איך מצד אחד מפתחים שמה גם תיירות וגם שימושים נוספים.

מערך פעילויות המדבר

כמו שבילי רכיבת אופניים. זה השביל שהולך לקאסר אל-יהוד. גם פה תיאומים עם הצבא, תיאומים עם כל מיני גורמים. הרעיון הוא שיהיה אפשר להגיע ל'שער לים-המלח' ומפה לצאת באופנים, שאטל אולי ברכב חשמלי קטן לקאסר אל-יהוד ולהנות מיום בשער ים-המלח או ביום במועצה אזורית מגילות כשאר לתיירנים אני חושב שזה מאוד ברור שמדובר פה בפוטנציאל כלכלי מפני שהיום, התיירים שמגיעים לפה, משאירי מעט אוד כסף ונשארים מעט מאוד זמן במועצה. הכוונה היא לשדרג את הביקור פה ולהשאיר אותם יותר זמן וגם שישאירו יותר כסף מה שאומר גם יותר תעסוקה ויותר בסיס כלכלי. פיתוח מסלולי טיילות למיניהם כמו דוגמת מצפה שלם.

על השאטל התיירותי חווייתי כבר דיברנו.

יציאה לשייט בים-המלח. אולי בחזון אחרית הימים גם צלילה.

מרפסת להופעות בינלאומיות

פה אני מוכרך להגיד שצוות תוכנית האב הכוללת מעלה אפשרות לבניה של 'מרכז מגילות' הם קוראים לזה, שכולל מרכז שכולל גם שירותי ציבור גם מסחר וגם תעסוקה וגם מגורים. יש פה רעיון לעשות את זה בצד שממזרח למעשה בין צומת הלידו לבין גבול ירדן, נושא שנבחן ע"י הצוות הכללי.

אנחנו הכנו תוכנית פינוי מפגעים והסדרה חזותית לאורך הכבישים. פינוי של הרבה מאוד פסולת שהצטברה פה לאורך הרבה מאוד שנים. על הדבר הזה קיבלה המועצה תקציב ממשרד הפנים, היה מכרז, היה סיור קבלנים ולמיטב ידיעתנו בשבוע הבא יבחר קבלן שיתחיל בפינוי כל מיני מפגעים שנמצאים לאורך הכביש, ופינוי מסודר שלהם. מה שזה כביכול לא עבודה גדולה אבל מי שיורד לאורך כביש 90 רואה ערימות זבל, רואה ערימות גזם, רואה שילוט מיותר מהעבר הרחוק וכו', כל הדברים האלה הכוונה היא לסלק. ברמה תכנונית-נופית אנחנו כרגע מדברים על עבודה מצומצמת בשלב הזה באזור פה, ממש פה בחוץ, של הלידו, גינון שמותאם לאקלים, שמותאם למקום הזה.

וזה למעשה הראיה הכוללת של מה שאנחנו חשבנו מבחינת פיתוח התיירות פה במועצה, עם גיבוי של משרד התיירות כמובן וגיבוי של החלטת ממשלה שאמורה, אנחנו מקווים, להביא לפה לא מעט כסף לצורך מימוש התוכנית. כמובן חלק מהדברים דורשים קודם אישור של תוכניות סטטוטוריות, מה שאנחנו עובדים עליו, וחלק מהדברים כמו פינוי מפגעים או מצוקי דרגות או שער לים-המלח, לא דורשים ולכן הם כבר יוצאים לביצוע.

כמו שאמר מקודם רפי, יש לנו מספר נקודות שרשמנו פה כדי לנסות למקד את הדיון אנחנו יודעים שיש פה גם שאלון, כבר הופץ השאלון?

רפי: מי שלא ענה יכול להתחבר דרך האתר. שאלון מאוד מקיף שהתיירות הוא מרכיב חשוב בו.

עמוס: שאלון כללי של תוכנית האב, יש שמה פרק גם של התיירות.

תמצתנו פה (שקופית 57 במצגת התיירות, המופיעה באתר כ PDF) כמה מהנושאים שקשורים למצגת שהצגנו וב5 השארנו כמובן מפתח לנושאים נוספים. אני רק מציע שלא נדבר על דברים מאוד ספציפיים שהם לא קשורים לתכנון של התוכנית הכללית, בעיות של היום-יום שמציקות אולי לאנשים שאנחנו לא הכתובת לעזור בהם.

כמובן מי שמדבר שיגיד רק מאיפה הוא.

אורית: שמי שמדבר [...]

רפי: אנחנו נחזור על השאלה. אני מציע רק בשתי מילים עמוס... שנזכור כולם, אנחנו בערך 20 איש פה ועוד כ20 איש בזום. זאת אומרת שיש ביקוש אדיר וזאת הזדמנות להודות גם לאורית הרשטיג מי שמנהלת את המחלקה לתרבות ותיירות, במועצה שארגנה את כל המפגש והם עובדים שמה במקביל כדי לנסות לתפעל את הכל. במידה ומישהו רוצה להגיב אנחנו מבקשים שני דברים: גם רעיונות וגם התייחסויות. זאת אומרת אנחנו גם מתייחסים למה שהוצא וגם שומעים רעיונות חדשים לכל דבר שאתם רוצים להגיד. וכמו שעמוס אמר אני באמת מציע לנסות ולהעלות סוגיות שהם בסוגיות רוחב ומתאימות לכולם. כל מי שרוצה לדבר, גם אם הוא בזום וגם אם הוא כאן, מי שכאן לא יראו אותו בזום אולי ירצה שאלה ארוכה אז שיקום ואם לא אז אנחנו נחזור על השאלה. ושכל מי שמדבר אז שיגיד, שיציג את עצמה\עצמה בקצרה ואני מציע לפתוח את זה קודם למי שיושב פה מי שרוצה להתחיל ואז נדבר.

אריה, אתה רוצה להגיד משהו עכשיו או בסוף? אולי תדבר מפה.

אריה: ... כל אחד יכול לפתוח לעצמו... אם אתה משתיק גם הם יכולים לפתוח לעצמם. ההשתקה היא חד פעמית.

טוב חברה, אני אגיד ככה בקצרה כמה מילים כי התוכנית היא כמו שהבנתם. א. היא חלק מתוכנית כוללת. זאת אומרת מה שרפי מציג הוא נציג פה של תוכנית האב שממומנת ע"י משרד השיכון. הכל בא בעצם תחת החלטת הממשלה. יש פה את תוכנית התיירותית שאנחנו דנים עליה בעיקר היום ויש פה את התוכנית לשטחים פתוחים, שזה חקלאות שאנחנו נדון בה בהמשך.

עכשיו אני אגיד ככה, יש פה חלון הזדמנויות שבעצם משרד התיירות, הממשלה כולה רוצים לעזור, להירתם, קודם כל לעשות משהו סטטוטורי שהוא אמיתי אמור להיות למחר בבוקר ליישום. וחלק גדול מזה שאנחנו פה לא מתפתחים הרבה שנים מבחינה תיירותית זה שחסר לנו פה תשתיות. כשאני אומר תשתיות זה תשתיות של דרכים, תחבורה, תקשורת וכו', זאת אומרת תשתיות פיזיות אבל מצד שני גם עוגנים שיהיה פה יותר ויותר מה לעשות כי בסוף אנחנו רוצים שהתייר ישהה באזור שלנו עוד שעה-עוד שעתיים, עוד יום-עוד יומיים. ובסה"כ אין שום סיבה, אנחנו היום יש לנו במועצה 300-350 חדרי לינה, אין סיבה לא יהיו יותר חדרי לינה, בסוף זה מה שמשאיר את התייר כאן.

ואני אגיד ככה, כמו שעמוס אמר אני רגע אתייחס, מבחינת המבנים הירדנים, זאת דוגמא מאוד יפה. כרגע בתב"ע המבנים הירדנים הם מבנים להריסה. נקודה. יש פה עכשיו רעיון חדש, אפשר להתייחס אליו: אם כן אפשר להשאיר את זה להריסה, אם אפשר להשאיר את זה ולהגיד לא להריסה ואנחנו אחר-כך נחליט מה אנחנו עושים עם איתם. זה חלק, זה הדיון בסופו של יום. צריך להבין שבסוף, המתכננים שמים כתמים על המפה ואנחנו צריכים להגיד אם הכתמים האלה נראים לנו או לא נראים לנו. בסוף לצקת תוכן זה באחריותנו ובאחריות היזמים שיגיעו ובאחריות אנשים שיפעילו את זה. אנחנו פה מדברים כרגע על תכנון וגם אני מוכרח להגיד שיש פה את חל"י, שימי, שאנחנו יודעים דרכו לעבוד. הוא בעצם הזרוע הביצועית של משרד התיירות, הוא זה שפיתח בסוף, החברה הזאת, חל"י, פיתחה בסוף את התשתיות בדרום ים המלח ואין שום סיבה שגם לא יהיו תשתיות בצפון ים המלח. הגיע הזמן.

זהו, אז אני מבקש שתתייחסו בהתאם, אני מאחל לכולנו דיון פורה.

רפי: כן בבקשה, תציג את עצמך

ישראל רוזנפלד: טוב אני אציג את עצמי, קוראים לי ישראל מקדם ערבה, מזכיר קדם ערבה. אני חושב שיש ארבעה נושאים שלא התייחסתם אליהם מספיק פה במרחב והם עוגן מאוד-מאוד משמעותי כאן.

1. זה השכונה העברית שנמצאת פה, וזה משהו מאוד-מאוד משמעותי פה במרחב.
2. זה בית הערב ההיסטורי שחייב לבוא לידי ביטוי בתוכנית של תיירות.
3. אנחנו קצת פחות מתייחסים לזה, אבל העיר יריחו נמצאת פה, ארמונות החשמונאיים, כל האתרים הארכיאולוגים של יריחו. אנחנו מדברים על תוכנית אב ל30 שנה וחייבים לדעתי לקחת את זה בחשבון, זה לידנו, ויש שם המון אתרי תיירות מאוד-מאוד משמעותיים.

תיירות היא חוצת גבולות ויש גם תיירים ישראלים ולא-ישראלים שנכנסים ליריחו ואני חושב שזה משהו שחייבים לקחת אותו בחשבון. הארמונות החשמונאיים זה בתחום השיפוט של מועצה אזורית בנימין, שזה כשלעצמו הזוי, אבל בסדר...

4. עלתה איזה הצעה בזמנו, ניסינו להרים איזה משהו כזה אבל לא התממש: ליצור דרך של עולי רגלים מקאסר אל-יהוד לירושלים. אני זורק את זה פה, זה משהו שאפשר להרים אותו והוא יהיה עוגן יציאה מכאן.

רפי: אני מציע שנרשום את הרעיונות אלא אם כן שי התייחסות ספציפית לאחד מהן.

עמוס: ההתייחסות הספציפית היחידה היא שאני מוכן לרדת מירושלים לקאסר אל-יהוד ולא ההיפך