|
תרבות, תיירות ספורט ופנאי
יש הקוראים לחודש פברואר – "פברואר המשוגע" בעיקר בגלל מזג האוויר, השנה מצאנו את עצמנו בסגר שלישי עם הילדים בבית, דבר שהוסיף לחודש המיוחד הזה מימד נוסף.
וכך מצאנו את עצמינו עם מזג אויר מלא בתהפוכות וגם אירועי תרבות מגוונים לכלל התושבים בגילאים השונים.
נעם חורב
פתחנו בהרצאה המרתקת והרגישה של נעם חורב, משורר ופזמונאי שכתב עשרות שירים לזמרים רבים. שירים מוכרים של זמרים כמו מירי מסיקה, איל גולן, רמי קלינשטיין ועוד...
לא תמיד ידענו שהאיש מאחורי המילים המרגשות הוא נעם חורב.
נעם סיפר את הנס הגדול שלו, כתינוק שנולד עם יד משותקת ועם אמא שהתעקשה ולא וויתרה וגם כשהיו רופאים שנואשו והצהירו שהיד לא תתפקד, אימו לא וויתרה והיד לאחר טיפולים רבים חזרה לתפקוד מלא ולאחר שנים זאת היד שכתבה עשרות שירים.
סיפורו של נעם הוא על נחישות והתמדה על התמודדות ועל היכולת להאמין גם כשאף אחד אחר לא מבין. מאז היותו ילד קטן בעפולה חלם לכתוב שירים עבור זמרים, דמיין את עצמו פוגש אותם ומחלק את שיריו והם נענים בשמחה, במציאות הוא חיכה שנים רבות אחרי מופעים רבים של זמרים שונים כדי לתת מחברת שירים שכתב, פעמים רבות לא קיבל תשובה או התייחסות, עד הפעם הראשונה שריטה הזמינה אותו...
מכאן מגולל נועם את סיפורו המדהים כיצד התקדם והתחיל לשתף פעולה עם עוד זמרים ויוצרים ואיך החל להיחשף לקהל גדול יותר עד הקפיצה הענקית שהביא לו ספרו הראשון "טיוטה של אושר".
נועם כתב גם את ספר הילדים "כנף אחת לציונה" - על מציאות לא פשוטה של ציפור אחת שהיא קצת שונה והספר נחל הצלחה רבה.
בהרצאה השתתפו כ-80 תושבים שנהנו מהמילים השירים ומההשראה שפרטה הישר על מיתרי הלב של כל אחד ואחת.
ליהיא לפיד
ליהיא לפיד מוכרת כאשת תקשורת, סופרת עיתונאית ומובילת דעת קהל. חוצמזה היא אמא ליעלי, ילדה אוטיסטית בת 24 שמהווה את האתגר האימהי הכי גדול של ליהיא (וכמובן גם של יאיר כאב).
ליהיא סיפרה בגילוי לב וברגישות על הרגע בו הם מבינים שהילדה שלהם "מיוחדת" שכל מה שהיה נראה שונה אצל יעלי פתאום מתחבר למילה אחת שהיא אוטיזם, איך קיבלו זאת בני המשפחה, האחים הסבים והסבתות, איך מתמודדים בגידול היומיומי במערכת החינוך בגנים ובבית הספר. איך מלווים ילדה "מיוחדת" בגיל ההתבגרות, במעבר מילדה לאשה צעירה.
ליהיא שיתפה איך הזכויות של הילדים המיוחדים משתנות לטובה עם השנים וביחד עם קבוצות הורים פעילים מצליחים לעורר ולחולל עוד ועוד שינויים. על מנת שהילדים האלה לא יישארו שקופים.
בדרכה העדינה והשקטה ליהיא כבשה את ליבנו בסיפור האישי והמרגש כל כך.
בסוף ההרצאה הצדיעה ליהיא לכל אותן נשים שעובדות, נאבקות, מגדלות, מתפרנסות ועושות למען ביתן והחברה בה הן חיות.
ההרצאה הייתה בשיתוף פעולה עם מועצה אזורית תמר ולמרות שהיה בה רוב נשי היו גם כמה גברים אמיצים.
איתי אנגל
איתי אנגל מוכר לכולם ממערכת תכנית הטלוויזיה "עובדה", האיש האמיץ שנכנס לאזורי מלחמה מסוכנים במיוחד, מסתובב עם שכפ"צ וקסדה, מצטרף ללוחמים תחת אש וירי ומכניס את כולנו למתח גם כשידוע לנו שהוא יצא מזה בשלום וזו רק הכתבה שאחרי...
בהרצאתו שיתף אותנו איתי ברגעים רבים שעבר במדינות האויב, רגעים מסוכנים ביותר, בתמונות בלעדיות, בקטעי תיעוד קשים על מצבים שקשה לתפוס שקיימים במציאות.
איתי שיתף את ה"סודות" איך הוא באמת עושה את זה, איך הוא נכנס דרך מדינות שכבר לא באמת קיימות כמו סוריה ועיראק , איך הוא צריך לבטוח במלווים שלו להגנה על חייו, איך הכאוס במדינות הללו משחק לטובתו ואיך הדבר הכי חשוב הוא לשמור על קור רוח גם כשעמוק בפנים הלב דופק.
איתי רואה בעבודתו ככתב סוג של שליחות וחובה לדווח על מצבים של מציאות כאוטית ואכזריות בלתי נתפסת שחייבים לתעד. בין היתר במסעותיו איבד חברים קרובים וקולגות משותפים.
ההרצאה הייתה מרתקת וקולחת והועברה לשתי המועצות תמר ומגילות.
מאיר שלו
בשעת אחר צהרים מוקדמת התכנסו כ- 60 הורים וילדים סביב הסיפורים של הסופר מאיר שלו למפגש מיוחד.
התרגשות הייתה ניכרת גם של ההורים וגם של הילדים הצעירים שהתארגנו מבעוד מועד מצויידים בארסנל הספרים שכתב.
שלו הקריא את ספרו המפורסם "וניל על המצח ותות על האף"
הילדים המתוקים היו מרותקים, חלקם דפדפו במקביל בעותק הביתי שלהם, שיתפו פעולה ושאלו שאלות מקסימות וחכמות.
למה בכלל לכתוב ספרים?
ואיך בכלל נוצרים הסיפורים?
ואיזה ספר שלו הכי אוהב?
שלו היה מקסים ומוקסם בעצמו מהדור הצעיר שלנו במגילות והשיב בסבלנות ובצניעות על כל שאלה ושאלה.
הוא סיפר על ספרים שלו שמתורגמים לשפות רבות, אפילו ליפנית ותאילנדית ואיך בסוף כולנו דומים, לא משנה איפה אנחנו חיים ולכן הסיפורים מתאימים לכל הילדים בכל השפות והעמים.
אין ספק שהשילוב של פברואר ה"משוגע" וימי הקורונה המשונים העוברים על כולנו, הפכו את החודש הזה דווקא אצלנו במגילות לפברואר "חם", לחודש מיוחד שמלמד אותנו שגם בבית אפשר לבלות ועדיין לקבל תרבות גם אם בצורה שונה ואחרת.
ימי שיגרה ברוכים,
בריאות, רוגע ושמחה
מחלקת תרבות מגילות
|
.jpg)
.jpg)
.jpeg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)