סוגי הקבוצות

בישראל רישיון העסק ניתן מתוקף חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. חוק זה מסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות שמגדירות אלו עסקים הם טעוני רישוי, כלומר, מחויבים בהוצאת רישיון עסק, ואלו עסקים יכולים להתנהל ללא רישיון מחייב. לשם עיגון הנושא, פורסם בשנת 2013 צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) ובו מפורטת רשימת העסקים והפעילויות שיש להנפיק בעבורם רישיון עסק.

תיקון מספר 27 לחוק רישוי עסקים – הרפורמה הראשונה היתה בשנת 2010, אז חוקק תיקון מספר 27 לחוק שהחיל הקלות שונות לעסקים, ביניהן המעבר לרישיונות תקופתיים, כלומר לרישיונות בעלי תוקף של מספר שנים קבוע; החלת מסלול מזורז לקבלת רישיון עסק; מתן אפשרות להגיש השגה על החלטה לגבי רישיון העסק; והחשוב מכל, חובת גיבוש מפרטים אחידים, כלומר שלכל סוג עסק או פעילות יהיה מפרט זהה שיכיל מבנה ורשימת דרישות אחידה של כלל נותני האישור, קרי הגופים הממשלתיים האחראים על מתן אישור לחלק הרלוונטי ברישיון העסק – המשרד להגנת הסביבה בתחום איכות הסביבה, משטרת ישראל לגבי ביטחון ושלום הציבור, זרוע העבודה במשרד העבודה בתחום בטיחות וגיהות העובדים והמבקרים, משרד החקלאות שמתייחס לבריאות בעלי החיים ולמניעת זיהום מקורות מים, משרד הבריאות שאחראי על בריאות הציבור ועל התברואה והרשות הארצית לכבאות והצלה בתחום כיבוי האש.

בשנת 2012 אושר תיקון לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000 שהיווה מעין השלמה לתיקון מס' 27 ושיישם את הוראותיו בשטח. כשנה לאחר מכן, בשנת 2013, פורסם צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) שפירט רשימה של כ-180 פעילויות ועסקים שנדרש עבורם רישיון עסק, ובנוסף לכך, גם חילק את אותם עסקים ל-10 קבוצות עיקריות: