סיכום ישיבת ועדת חינוך אזורית- מ.א מגילות ים המלח 13.02.22

השתתפו: אריה כהן, רונן בר אברהם, אפי מושקטו, אריאל צלקו, סוזי שלו, פרחית אלדן, טלי מוסקל

חסר: רביב צחי

 

מעקב אחר תהליך מענה מחודש לנוער

דיווח של טלי אל מול הצעדים שסוכמו בתהליך ואם יש צעדים נוספים שקרו בדרך-

מתחילים את שנת 2022 עם: פעילות תנועות נוער בכל יישוב, יציאת מכרז למשרת מדריך נוער אזורי שייבחר בחודש הקרוב, ליווי מקצועי לכל מדריכי היישובים הן בפורום המדריכים שמתכנס אחת לחודש והן על ידי רכזת הנוער המועצתית, השתתפות המועצה בתקצוב מדריך נוער בכל ישוב באופן גמיש להחלטת היושב כמה להשקיע מתוך הסל המוניציפאלי בכך.

אפי - קיבוץ קליה אישר גיוס מדריך נוער בוגר ב 50% משרה.

פעילות עוגנים של המועצה – האם יש צורך בהשתתפות של היישוב בפעילויות אלו, יש צורך להודיע מראש ולהיערך לכך.

אריאל - השתתפות של ילדי אבנת: אקווה כייף- היה טוב.

יצירת קבוצה של הכנה לצבא- קבוצה שמלכדת, זו יכולה להיות אבן שואבת מכל הישובים, יכול להיות מפעל מגניב של הנוער. יכול להיות בלי עלות כספית אפילו מול "אחריי"-קבוצה של דתיים חילונים

רונן- מצוין, רק מציע להציף את זה אצל הנוער, כדי שהם יהיו מעורבים, ואז אולי יגייסו אחד את השני.

אריאל- בכל פעילות רצוי שיהיה חיבור לסביבה ולהיסטוריה חלק מהשפה במגילות.

קריאת כיוון כדבר המאחד והחזק שלנו. עוגנים צריכים להיות כמסורות שצריכות לרוץ. 4-5 פעילויות שרצות שנים, תאריכים קבועים, הישובים צריכים לעשות את הפעילות לפני ואחרי ובהתאם לזה.

סוזי – בעניין צעדת ים המלח, חשוב בפעם הבאה לחבר את הגנים לצעדה.

איך משלבים בתוכנית העבודה השנתית של הפעילות.

אפי- לשים פוקוס על פעילות הנוער לגילאי י'-י"ב.

אריה – כל התוכניות החינוכיות חשוב תמיד שנתקף זאת מול הערכים שאנחנו רוצים להנחיל. זה נוגע לביה"ס היסודי, התיכון ובעצם להבין לאן למשוך את זה ובאיזה קצב לתת מענה לכלל הנוער לנוכח הצמיחה הצפויה בשנים הקרובות.

 

נושא מרכזי לדיון – התייעצות תכנית אסטרטגית לחינוך במגילות

רונן – הוועדה משמשת כפורום מייעץ לראש המועצה ולמליאה באשר למדיניות החינוך ברשות. ככזו, אין יותר מתאים מפורום זה כדי להתייעץ בכמה שאלות לא פתורות באשר לתכנית האסטרטגית. זו צריכה לצאת לדרך, על מנת ללמוד לקחים מהעבר, ולעשות דברים נכון גם בעתיד הקרוב, חשוב לנו לקבל תובנות מפורום זה. חלקכם הגדול היה שותף לתהליכים בעבר (שנעשה עם ארגון "ערי חינוך") וחלקכם מעורבים מאד כאן ומכירים את הלך הרוח של האוכלוסייה שלנו.

שאלה 1: מה מידת המעורבות שצריכה להיות לתושבים כפרטים בתהליך האסטרטגי?

סוזי- כנציגי הישובים אנחנו צריכים להיות מעורבים, לקבל החלטות ראשונות, אי אפשר שזה יתחיל מלמטה. שכל נציג ילך ויעשה בדק בית אצלו, נדלה מהאוכלוסייה. אנחנו צריכים לכמת, מסגרת ומתוך זה לתת לאנשים לחוות את דעתם ולקבל החלטה.

אריה-שותפים בהובלת התהליך, שהתהליך ינוהל על ידי מחלקת החינוך ולא ע"י אנשים מהמועצה, צריך להוביל תהליכים יותר מלמעלה.

אפי- התהליך לגבי התושבים צריך להיות דומה למה שהיה בתכנית האב. התושבים צריכים להכניס 2 נקודות כדי לבדוק, לעדכן או לשתף או כדי לשמוע רחשים מלמטה לאן זה הולך. 2-3  נקודות שבו משתפים את הפרטים כדי לתת יותר גושפנקא מהפרטים. אולי לחשב על שאלות מדויקות וסקר ראשוני כדי להעביר רחשים פרטיים ממוצעים לאן זה הולך. להביא חלופות ואז להביא שוב שיתוף ושוב חלופות.

פרחית- לא צריך בשלב הזה לשתף את הציבור. זה יצר בלגן בהליך הקודם. לעשות סקר, כן, אבל לא בשלב זה. קבוצות מיקוד זה כן עובד מצוין. או קבוצת גישור של המודל. השיתוף של כולם פחות עובד, אולי בשלב שני אבל לא בראשון.

אריאל- דמוקרטיה זהירה. אפשרות להשפיע היכן שאנו גרים, לשתף מזכירויות. ברגע שההובלה יודעת מה היא רוצה. שיתוף מדוד.

רונן- מילים כדורבנות, אין לי מה להוסיף

 

שאלה 2: מהן התכונות הדרושות לאדם שיצטרף אלינו להובלת תהליך זה?

אפי- מנהיג. יודע להנהיג, לא מפחד מאמירות שנאמרות בצדדים. לא רק אנשי חינוך צריכים להיות שם אלא גם מי שיודע לנהל, ליברלי, יודע לחבר במועצה את הגוונים ולא לנתק. להביא איש ציבור שלא למד חינוך, אבל שחושב\מבין איך לנהל תהליכים, לאו דווקא מרקע של חינוך.

פרחית- המענה המחודש לנוער- דרור היה נהדר, מאוד ממקד, נותן מענה לכל מה שנדרש, ידע לכנס. עם הרבה רקע בחינוך, בקיא בתהליכים כאלה בארץ ובעולם. (רקע בגישור)

סוזי- בן אדם שמבין תהליכים. אנחנו נזרע את ה-מה. הוא צריך לדעת את ה-איך.

אריאל-לאו דווקא איש חינוך. הובלת תהליכים בצורה שמתייחסת למה שקורה, שמובילה בלי לאבד עיזים בדרך.

 

שאלה 3: אלו התנגדויות לדעתכם צפויות ומה אתם ממליצים לעשות כדי לצמצם התנגדות ולקבל תמיכה, גיבוי לתהליך?

אם לא נשתף את הציבור בנקודות ונוביל רק עם קבוצות\מובילים..

אפי- האתגר הבא-איך מחברים את אסטרטגית החינוך דתיים-חילונים או שיתוף הציבור. האם התיכון הוא מראה של שיתוף ביסודי?

רונן-מה התחנות בדרך? ומה אנו אומרים שיהיה שיתוף בציבור.

דומה לתכנית האב. להראות מראש לוח גאנט (לוח זמנים ואבני דרך). מה קריטי שיעבור בביצוע כדי לעבור לשלב הבא, לשתול בתוכו חלקים של שיתוף הציבור.

אריה- מהם העוגנים, הערכים, מה אנחנו רוצים להוביל?

מגילות הוא מקום של חלוציות, חדשנות. אנחנו צריכים לפעול לחדשנות בחינוך. להביא שיטות חדשות, איך מוציאים מקרב תלמידינו- תלמיד חושב, אכפתי, אחראי על סביבתו.

רונן – אחד הדברים החשובים בכל מערכות החינוך שלנו, לדעתי, ביחס לדמות הבוגר/ת, הוא שנוכל להוציא אנשים סקרנים מהמערכת שלנו, לעודד את הסקרנות של הילדים שלנו, מהגנים ועד סוף התיכון וגם הלאה. .

אריה- חשוב מאד שנייצר חדשנות, למשל סביבת למידה בים המלח, במדבר יהודה, בשביל הקודחים או בבית הערבה ההיסטורי. מאד חשוב שנצליח לפתח למידה עצמאית של התלמידים במערכות שלנו, זו אחת המגמות המתפתחות היום, ויש לנו תשתיות מתאימות לכך, במיוחד במרחב שלנו. אני רוצה שתהיו איתי בדבר הזה. אנחנו יכולים לתת חינוך שהוא מיטבי.

היום יש מערכות שמסתכלות על התלמיד 7\24, השילוב בין מערכת פורמלית לחברתית. מסתכלים על התלמיד ברצף. המערכת שלנו חייבת לראות את הרצף הזה. זה דבר לא פשוט. אני מצפה שנוביל את העניינים ונלבן אותם יחד.

 

רונן- סיכום:

אני מאוד שמח על הדיון שהיה.

אני יכול להגיד שלא ידעתי איזה תובנות נקבל מהשיחה הזו. עלו דגשים ותובנות חשובים מאוד. צידה לדרך למועצה ולחברי הועדה, אנשי ציבור שעוזרים ותומכים להוביל. מכאן רק נותר לחדד דברים, למצוא את האדם המתאים ולצאת לדרך

רשמה: טלי מוסקל